אודות
שלום

שמי נירה מנע.
צברית, תושבת מגדלים, שומרון
נשואה ואמא ל-4 בנים.
מאז ילדותי חלמתי להיות סופרת ומספרת אך לא העזתי להגשים.
למדתי מקצוע, (הנדסאית ביוטכנולוגיה), ועובדת בו עד היום.
אך מאז שנודע לי שהכפר שמול ביתי, עקראבה - משמר את שמה של עיירת מחוז ישראלית עתיקה, התחלתי לדמיין לעצמי מה היה שם, וספרי הראשון: "בן-חורין – סיפור על עקשנות ואומץ" נבט כמעט מעצמו...

מאז, לצד עבודתי במעבדות השונות, אני חולמת ומספרת לעצמי ולכם...
תנו לנפש להתחבר... אל ארץ אהבתנו
"הצרחות נשמעו בכל עקראבאת, והגיעו עד לשדה בו בו עבדו משה ובניו.. הם עצרו את עבודתם והקשיבו, אך משה נענע בראשו לביטול.
עבודה רבה חיכתה להם: התבואה היתה מבורכת השנה, ואם לא יספיקו לטפל ביבול הרב, ירד כל עמלם לטימיון, לכן הורה לבניו להתעלם מהצרחות, ולהמשיך... יוסף עשה כמצוות אביו, אך ליבו של דוד ניבא לו רעות, המעדר שלו צנח מידיו, ולמרות פקודתו של אביו, הוא עזב הכל, ורץ, קל כצבי דרך הצמחיה העבותה, לעבר עקראבאת...
מרחוק הספיק לראות חבורת חיילים רומאים, אבל היתה שם עוד דמות אחת... מוכרת ואהובה, כפותה על גב הסוס ...
הוא התקרב עוד ועוד אל החבורה הקטנה, שלא הבחינה בו כלל, ועכשיו היכה בו הריח המוזר, ריח שלא הכיר, ריח מטשטש חושים עד כדי נמנום...
כשועל מתגנב הוא קרב עוד ועוד אל החבורה הקטנה, ועכשיו, ראה בבירור: קצין בצבא השיקוצים הרומאי, חמישה חיילים, ואחותו האהובה, אורה שלו... איתם..."
האם הצליח דויד לחלץ את אחותו מידי הרומאים?
מה היה הריח המוזר?
איך נקמו בו הרומאים?
על כל זאת תוכלו לקרא בסיפור "בן-חורין – סיפור על עקשנות ואומץ"
צרו קשר – מבטיחה לענות על כל שאלה



